כל הכיף בכבד קצוץ שאין כמויות מדויקות – כבדים לפי מה שאתם מרגישים, אנחנו בערך 14 מכינה 700 -800 גר'. יוצאת כמות גדולה ממש.
לטגן במחבת רצועות בצלים לבנים – הרבה, 4 לפחות. כשהבצל מזהיב אני מוסיפה מעט סוכר (כף שטוחה לכמות זו). להכניס את הכבדים, מלח, פלפל, ולצלות אותם. במקביל לבשל במים ביצים קשות –על 700 גר' כבדים, 4 בצלים, שמתי 10 ביצים. אפשר 12 ואפשר גם 8. וזהו. אני קולפת את הביצים, בסוף הצלייה של הכבדים והבצל מוסיפה למחבת אותן (את זה לימד אותי השף חיים כהן המדהים) ולמג'ימיקס לטחינה גסה, על פולסים, לא להפוך את זה לרסק. לתקן תוך כדי תיבול – עוד קצת מלח או פלפל לפי הטעם. זה הכל.
ליבי היתה אוכלת מהקופסה אבל בתכלס הכי יפה להניח על מגש, לקשט מסביב בפרוסות מלפפון חמוץ, צנוניות ועגבניות שרי. אצל האשכנז גם נגיעות חזרת אדומה, ממש לא חובה. לחם טוב, וליבי מאושרת. כמה קל היה להביא את ליבי לרגעי אושר, וכמה לעולם לא נחווה רגעים כאלה שוב.
כבד קצוץ
#מאכל_ליבי, כמידי יום רביעי, אספר לך על ליבי, על אהבתה לאוכל, על החיוך שהיה מרוח על פניה כשהיא אכלה. ליבי השאירה אוצר- 21,000 תמונות. אני מצליחה להסתכל בהן אחת להרבה זמן, לדקות קצרות, עד שהלב לא מצליח להכיל את הגעגוע יותר. אני מגלה שלפחות שליש מגלריית התמונות של ליבי זה כלבים זרים שהיא פגשה/ליטפה, שליש זה צילום של מנות אוכל או שלה אוכלת משהו. אין תמונה של ליבי אוכלת בה היא לא קורנת מאושר ואם תבחרו להכין את אחד מ #מאכל_ליבי, בבקשה תספרו עליה לרגע, תשלחו לנו תמונה, כך נדע שאתם לא שוכחים.
ליבי אהבה מגיל צעיר את כל מה שאף ילד לא אוהב לאכול- את הגבינות הכי מסריחות במקרר, שום כמה שיותר בצורתו הטרייה, טרפה גפילטע פיש – איזה ילד אוכל גפילטע? אבל הכי, הכי היא אהבה כבד קצוץ. מגיל צעיר, היא היתה מריחה את הבצלים מטגנים, היתה נצמדת למחבת ושואלת "מה את מכינה כבד קצוץ"? מכינה לעצמה פרוסות לחם מלא, קשה מבחוץ ורך מבפנים, מלפפון חמוץ, עגבניות שרי, וזוללת. להכין כבד קצוץ זה שנייה, קל קל. שנה שלא הכנתי. בערב ראש השנה הזה הכנתי שוב, הוא מתובל בעיקר בדמעות, מתובל בתבלין של זיכרונות מלאי אהבה וכפות גדושות של געגוע:
