איך מסכמים אירוע הנצחה לליבי? איך מסכמים אירוע שהוא הכי מדוייק ליבי, הכי היא, רק כשליבי לא נמצאת בו? ב 6.10 ליבי אמרה ‘אני הולכת לרקוד טראנס וגם אם אני מתה את רוקדת טראנס בשבילי. החלטנו לפתוח במסורת, פעם בשנה, מסיבה מטורפת בדיוק כמו שליבי היתה חולמת עליה. רציתי בים, כי ליבי היא הים. רציתי קרוב עם חנייה, רציתי את אומני הטראנס הטובים בעולם. וככה בדיוק היה, אבל יותר.
1009!!!! כרטיסים נרכשו. בתכנון אמרתי אם ירכשו 550 אני מאושרת. כולם הגיעו לחבק, לתמוך, לחזק אותנו, הרגשנו חזק שאנחנו מוקפים, עטופים, אנחנו לא לבד בקושי הנוראי הזה. קבוצת החברים של ליבי, תומר ומאיה עטפה אותנו בעבודה קשה, מה שביקשנו הם עשו. המופלאים שהפיקו את המסיבה – אמיר חסון, עמית כהן, דן נוף, ניני נוף, והמלך – ערן רש, לא ישנו לילות, זו הפקה מורכבת מאין כמוה. עשרות ספקים, אומנים, אנשים טכניים, פלטפורמות כרטיסים, סליקה, ברמנים ועוד ועוד. הצעירים האלה לקחו על עצמם אחריות מטורפת, עול כבד ועבודה מיועזת ומלחיצה.
היתה במה מהממת, שמש ענקית תלויה מעל וליבי הורקנה רוקדת, כל הערב, עם כולנו. היא היתה שם, ראתה כמה לבבות הגיעו לפעום לזיכרה. כמה אנשים לא שוכחים אותה, הגיעו למלא את בקשתה האחרונה.
אין לי עדיין מילים לתאר את הערב , אני רק רוצה להודות לכל מי שהגיע, רכש כרטיס, עשה עבורנו, איתנו, לא עוזב, מכבד את זיכרה של הילדה שלי, שאם היא היתה יודעת ורואה מה היה שם אתמול, היא לא היתה יודעת את נפשה מהתרגשות.
אני בטוח עוד אתנסח ואספר, אולי אחפור על אתמול. זה באמת היה שיא ההנצחה, כי זה השיא של ליבי. אבל לעת עתה טעימות.