ליבי כהן-מגורי ז"ל 5.6.2001-7.10.2023, נולדה וגדלה בתל אביב, אחות תאומה לתומר ואחות גדולה (בפער של 5 שנים) למאיה.

ליבי היתה קרן שמש שמחה ואור בעולם, מלאת עשייה למען האחר, אהבת אדם ובעלי חיים, בעלת חוש הומור משובח, מפזרת חיוכים וטוב לב לכל מי שסביבה.
היא רכבה על סוסים מכיתה א' וזכתה יחד עם הסוס שלה, סבסטיאן, במספר תחרויות קפיצות. 
התגייסה לצבא כסמב"צית ובמהרה יצאה לקורס קצונה. שירתה כמנהלת לחימה בפיקוד דרום ובהמשך כע' קצין אג"מ בחטמ"ר יואב. ליבי אהבה את הצבא, היתה גאה לשרת את צה"ל ואת המדינה.

עם שחרורה מהצבא, אחרי שסיימה את שנת הקבע, ליבי נסעה לטיול הגדול בדרום אמריקה, טיול שכולו חגיגת חופש, נופים וחברים. היא התאהבה בברזיל, למדה לרקוד סלסה, התנדבה בגלגפוס, טיילה בקולומביה, פרו, בוליביה וארגנטינה.

ליבי חזרה בהפתעה הביתה ב 14.9.23, יום לפני ערב ראש השנה כדי לחגוג את החג יחד עם משפחתה. היא סיפרה כי אחרי 7 חודשים כבר היה לה קשה המרחק והגעגוע. היא הספיקה להיות בבית 3 שבועות ונרצחה, בטבח האכזרי של ה – 7.10.23. משפחתה ליוותה אותה בדקות האחרונות לחייה עד שליבי השתתקה לעולמים.

ליבי, קרן שמש של שימחה, טוב לב, נתינה, ערכיות, אהבת אדם ובעלי חיים – היה לעולם עוד כל כך הרבה מה להנות ממנה, היה לה עוד כל כך הרבה מה לתת. 

ליבי היתה קרן השמש של חיינו, ב 7.10.23, השמש שלנו כבתה איתה.