העמותה הוקמה על ידי שלי משל-יוגב, אמא של ליבי ובעלה יריב יוגב בשנת 2023. לעמותה שתי מטרות על עיקריות:
- להנציח את זיכרה של ליבי בעולם, שהיא לא תשכח. ליבי היתה בעולם והיא היתה טובה, ומטרתנו ששמה והעשייה הטובה שלה לא ישכחו. פירוט דרכי הנצחתה של ליבי מטה
- להמשיך את דרכה של ליבי, דרך של נתינה ועזרה לזולת, דרך של יושרה וטוב לב. אם ליבי היתה בחיים היה לה עוד הרבה מה לתת לעולם, עוד הרבה טוב לעשות, וזוהי מטרתינו, להמשיך את מעשיה הטובים בעולם. פירוט פרויקטי העמותה מטה
על ליבי
ליבי כהן-מגורי ז"ל, 5.6.2001-7.10.2023, נרצחה באכזריות בטבח הנוראי של ה 7.10.23. ליבי נולדה וגדלה בתל אביב, אחות תאומה לתומר ואחות גדולה למאיה. בת 22 במותה, קצינת חי"ר מצטיינת, מוערכת בכל מה שעשתה. ליבי היתה קרן שמש שמחה וטובת לב בעולם. היא היתה מלאת נתינה ורצון לעזור לאחר, בין אם היה אדם הזקוק לעזרה או לכל בעלי החיים.
היא רכבה על סוסים מכיתה א' ועד סוף כיתה י"ב וזכתה, יחד עם הסוס שלה סבסטיאן, במספר תחרויות קפיצות על סוסים. ליבי אהבה כל בעלי החיים, עסקה בהצלת כלבים וחתולים מוזנחים, לקחה אותם לטיפול ומצאה עבורם בתים חמים. היא אהבה בעיקר את שני הכלבים שלה, טוי ויוגי.
ליבי שירתה בצבא כקצינת חי"ר וזכתה להערכה רבה. עוד בהיותה סג"מ צעירה, סמוך לסיום קורס קצינים, ליבי בלטה ביכולות שלה והיא שובצה לתפקיד של מנהלת לחימה בפיקוד דרום, תפקיד המיועד לדרגת סרן.
היא שירתה שירות צבאי מאוד אינטנסיבי ומשמעותי, ניהלה לחימה במלחמת שומר חומות, ובשנת הקבע עבדה כע' קצין אג"מ בחטמ"ר יואב. עם שיחרורה מהצבא ולאחר שירות צבאי כה מחייב, נסעה ליבי, יחד עם חברתה הטובה ביותר מהילדות דנה, לטיול הגדול בדרום אמריקה. היא נהנתה מהחופש המוחלט בטיול, פגשה עשרות אנשים שהפכו להיות חברי נפש עבורה, התאהבה בברזיל שם נשארה זמן רב, למדה לרקוד סלסה, למדה ספרדית. התנדבה בגלפגוס, וכאוהבת בעלי חיים נהנתה מהטבע העשיר שם, לא וויתרה על האמזונס, שם היא חוותה את הרגעים המשמעותיים ביותר של הטיול. היא הצליחה להגיע גם לפרו, קולומביה וארגנטינה.
עוד בהיותה בקולומביה היא סיפרה למשפחתה כי היא, ועוד קבוצת החברים שמטיילים איתה, רכשו כרטיסים למסיבת הנובה שתתקיים ב 7.10.23 בקיבוץ רעים. 'אמא זה הדד-ליין שלי לחזור', היא אמרה, 'זאת מסיבה מטורפת ומגיעים אליה מכל העולם'.
ליבי חזרה בהפתעה הביתה ב 14.9.23, יום לפני ערב ראש השנה. היא קשרה סוד עם יריב, הבעל של אמא שלי, שלמעשה היה לה לאבא, גידל אותה שנים רבות ואהב אותה אהבת אב אמיתית. הוא לקח אותה משדה התעופה והביא אותה בשעה 05:00 הביתה. לא קשה לתאר את רגעי האושר המזוקק ברגע שראינו אותה. כמה געגוע היה בחיבוק איתה, כמה אהבה התפרצה ברגע שהיא נכנסה, אחרי 7 חודשים שהיא היתה כל-כך רחוקה. ליבי עברה לכל החברים שלה, הפתיעה אותם עם חזרתה, האושר של כולם לראות אותה היה עצום.
ב 7.10.23 נסעו ליבי ועדי, חברתה הטובה, למסיבת הנובה בקיבוץ רעים. היא התקשרה בשעה 6:30 וסיפרה כי יש ירי טילים מאסיבי מרצועת עזה, כי אין מרחבים מוגנים באיזור המסיבה. ביקשנו ממנה ומעדי להיכנס מהר לרכב ולחזור הביתה 'טוסו הביתה, אל תעצרו עד שאתן לא בבית', זו היתה הבקשה שלנו אליהן. מאחר והיו אלפי רוקדים במסיבה הן נקלעו לפקק תנועה ביציאה מחניון רעים, כולם ניסו לצאת מהחנייה. לקח להן מעל שעה להצליח ולהגיע לכביש הראשי, כביש 232, הכביש בו הן נטבחו למוות.
סמוך לקיבוץ בארי הונח מחסום שלא אפשר לנהגים להמשיך בנסיעה צפונה ובשל מספר הרכבים הגדול שברחו מהמסיבה נוצר פקק תנועה בקטע הכביש בין רעים לבארי. הרכבים העומדים על הכביש אפשרו למחבלים להגיע משני צידי הכביש ולירות ללא הכרה בכולם. הם היו מטרות קלות, ישובים בתוך רכבים, ללא תזוזה ומופתעים, ללא כל יכולת לברוח או להגן על עצמם.
בשעה 8:11 התקשרה ליבי ואמרה: 'אמא, אמא ירו לעדי בראש, עדי מוטלת ליד ההגה מתה, אמא ירו לי בבטן, ירו ליד ביד, אמא אני מאבדת דם'. העברנו את הטלפון לרמקול, יריב ניסה להושיט לה עזרה. ביקש ממנה לנסות לעצור את הדם אך ליבי אמרה שהיא לא מסוגלת לזוז, שאל מי ירה בהם, מה קורה כרגע – 'יש כאן מחבלים יריב, הם יורים כמו משוגעים, הם ירו כאן בכולם. יריב אני מאבדת דם, אני הולכת למות' – זו היתה תשובתה של ליבי.
יריב פחד שיראו אותה מדברת בטלפון, פחד שידעו שהיא חיה וביקש מליבי לצאת מהרכב, לשכב על הכביש ולעשות את עצמה מתה. וליבי הצליחה. היא פתחת את הדלת, הניחה את עצמה מקופלת על הכביש, הניחה את הטלפון מתחת לאוזן ודיברה בשקט, ברוגע: 'אמא , אמא את שומעת אותי, אני אוהבת אותך אמא.
יריב אתה שומע, אני אוהבת אותך יריב. איפה תומר ומאיה, אני רוצה להגיד להם שאני אוהבת אותם'. כך נפרדה ליבי מהעולם, בחורה צעירה, בת 22, לבד, סופרת את המילים האחרונות לפני מותה, נפרדת מכל המשפחה במילות אהבה.
8 דקות ארוכות ארכה השיחה האחרונה עד שלפתע ליבי השתתקה לכמה שניות. ואז היא אמרה: 'הם באים שוב, יריב הם יורים בי, אני הולכת למות'. שמענו צעקות בערבית, שמענו מטח יריות כבד, וליבי שלנו, קרן השמש של חיינו, השתתקה לעולמים.
ליבי, בת אדם שכולה טוב לב, נתינה ושימחה, מתה לבד, בפחד נוראי, לא היוותה כל איום על אף אחד, נרצחה בדם קר, בטווח אפס, על ידי מחבלים חסרי אנושיות.
פרויקט ליבי איתך
ליבי לא יכלה לשאת אי צדק או קושי של האחר. במהלך שירותה הצבאי ליבי פגשה חיילים בודדים אשר נאלצו להתמודד לבד עם בעיות בירוקרטיות מול ארגונים ומערכות, בעיות כלכליות, חברתיות, קשיי שפה, קשיים מול הצבא, קשיים מול ניהול כספים ובעיות רפואיות.
ליבי לא נשארה אדישה במקרים אלה, היא היתה חדורת מטרה לעזור לחיילים הבודדים, בין אם היו חיילים מחו"ל לבין אם היו חיילים בודדים ישראלים שהקשר עם משפחתם נותק. היא רתמה את כל מי שביכולתה לעזרתם, הפעילה את כל הקשרים והמערכות שיכלו לעזור, דאגה ברגישות להתאים את העזרה לכל מקרה פרטני.
היה לנו ברור כי עלינו להמשיך את דרכה הערכית של ליבי מול חיילים בודדים.
חברנו לעמותת 'אח גדול' למען חיילים בודדים, עמותה העוסקת בהכוונה וליווי של צעירים בודדים, במהלך שירותם הצבאי, המנסים להשתלב בחברה הישראלית בעזרת חיבור שלהם ל'אח גדול', מתנדב, שהיה בעצמו חייל בודד וסיים את השירות הצבאי.
פרויקט 'ליבי איתך':
מיועד לחיילות בודדות. הן מתמודדות עם אתגרים רבים במהלך השירות הצבאי שלהן – פערים בשפה, פערי תרבות, בדידות ועוד. חלקן עולות חדשות וחלקן צעירות ישראליות שהתנתקו ממשפחותיהן.
אחד הקשיים איתן מתמודדות חיילות בודדות להן אין מערכת תמיכה משפחתית בארץ היא התמודדות עם מקרים בהן הן זקוקות לעזרה רפואית. מערך הרפואה בצה"ל עלול להיות מסורבל ולהקשות על החיילים לקבל שירות רפואי מהיר ויעיל.
חיילות הנזקקות לייעוץ רפואת נשים עלולות להמתין לעיתים זמן רב עד להגעתן לביקור אצל רופא נשים מטעם הצבא. לעיתים, הבעייה הרפואית שלהן מצריכה בדיקה מהירה והם אינן יכולות להמתין. גם לאחר שיחרורן בעיית זמינות השירות הרפואי הגניקולוגי לא תמיד נפתרת.
עבור החיילות הבודדות זו סיטואציה מורכבת, לעיתים הן אינן מרגישות נח להתייעץ או לפנות למפקד לעזרה ואינן מצליחות להגיע לקבלת מידע מהימן וברור עבורן.
פרויקט 'ליבי איתך' מנגיש עבור החיילות הבודדות, בתקופת השירות הצבאי, את הייעוץ הגניקולוגי, אצל מיטב הרופאים, בזמינות גבוהה, במרפאות הפרטיות שלהם, בפריסה ארצית ובהתנדבות מלאה. הקמנו קו חם אליו פונה החיילת ומבקשת להגיע לייעוץ הרפואי, מציינת מתי היא יוצאת לחופשה הביתה ולאן יהיה לה נח להגיע. מתאמת הפרויקט תקבע לחיילת תור אצל אחד הרופאים המתנדבים, באיזור הקרוב ביותר אל מקום מגוריה או מקום שירותה הצבאי, ובזמינות גבוהה.
פרויקט זה תואם את ערכיה של ליבי, ערכים של עזרה לכל מי שזקוק לה, בניית מערכת תמיכה עוטפת, נתינה וטוב.כזאת היתה ליבי, טובה לעולם ורוצה לעשות טוב.
מרפאת ליבי איתך
בבית החולים ליס ליולדות ונשים אשר בבית החולים איכילוב, פועלת מרפאה ייחודית שכל מטרתה להעניק טיפול רפואי ותמיכה נפשית לנשים הרות, החוששות מההריון ומהלידה.ישנן נשים שבעברן לידה מורכבת או טראומה מינית או כל סיבה אחרת הביאה אותן לחוות תחושות קשות במהלך ההריון.צוות המרפאה במרפאת ליבי איתך הוא מולטי דסיפלינרי וכולל רופאת נשים, מיילדת ועובדת סוציאלית, כולן כמעטפת טיפולית מטפלות בנשים ברגישות ובמקצועיות.
שם המרפאה הוא 'ליבי איתך' לזיכרה של ליבי כהן-מגורי, ביתו של פרופ' יריב יוגב, מנהל ביה"ח ליס. לוגו המרפאה כולל את תמונתה של ליבי ממנה ניכר טוב ליבה ואת שם המרפאה כשהמילה 'ליבי' הועתקה ממחברת של ליבי, בה היא רשמה את שמה בכתב ידה.
מרפאה זו מטפלת בעשרות נשים בשנה ומביאה אותם לתהליך הלידה כחוויה טובה ומתקנת.זוהי דרך נוספת להנציח את דרכה של ליבי, דרך של נתינה, הקשבה ורצון לעזור לכל הזקוק
מסיבת פתיחת הקיץ
יום שישי, 6.10, אנחנו מתארגנים לארוחת הערב. ליבי אומרת שהיא לא מרגישה טוב. אני מניחה לה יד על המצח והיא חמה. מיד אני אומרת 'מאמי שלי, תוותרי על המסיבה הלילה, תראי אותך, את לא מרגישה טוב. תאכלי, תכנסי למיטה, עזבי את המסיבה'. אבל ליבי כמו ליבי, היא החליטה ללכת. משפט המפתח של חייה היה 'יאללה אמא בקטנה'. והיא מיד ענתה לי 'יאללה אמא, אני לוקחת נורופן ובקטנה. החום יורד ואני רוקדת במסיבה'. ניסיתי שוב למנוע ממנה ללכת ואז העקשנית הקטנה שלי שלחה אצבע מאשימה לכיווני ואמרה 'אמא, גם אם אני אמות אני ארקוד טראנס, וגם אם אני אמות את תרקדי טראנס בשבילי'. ליבי מתה. היא כבר לא תרקוד טראנס.
אבל…אנחנו כן!
תומר וליבי חוגגים יום הולדת ב 5.6. לקחנו את בקשתה האחרונה של ליבי והחלטנו לרקוד, לשמוח, להיות ליבי לערב אחד.
אתם מוזמנים להיות איתנו, להרגיש מה זה להיות ליבי לערב אחד.
ב- 8.6.24, בשעה 20:30, בטראסק בנמל תל-אביב, נקיים אירוע שכולו התרמה לעמותה להנצחתה של ליבי. 20:30-22:30 תהיה מסיבת מיין-סטרים, מפגש של כולנו, טקס הנצחה קצר והרבה ליבי. משעה 22:30 יעלו שלושת אמני הטראנס הטובים בעולם, אלה שמובילים את סצנת הטראנס בעולם, האמנים שליבי היתה טסה לכל מקום בעולם כדי להיות במסיבות שלהם – רייזינג דאסט, פרידום פייטרס ופטרה.
מספר המקומות האולם מוגבל, לכן מכירת הכרטיסים תסתיים כשנגיע למקסימום שהאולם יכול להכיל. כל ההכנסות הם תרומה לעמותה להנצחתה של ליבי. לכל הפרויקטים של עזרה ונתינה בדיוק כמו שליבי היתה רוצה.
נשמח מאוד לחבק, להכיר, לראות אתכם רוקדים, נהנים וזוכרים את ליבי שלנו.
לרכישת כרטיסים
כל פרוייקטי ההנצחה לזכרה של ליבי:
